תסמונת השחיין היא מצב גופני נדיר המשפיע על גפיו של הגור, הגורם לגור לחתור או "לשחות" עקב חוסר יכולת לעמוד או ללכת. מלבד עמידה והליכה, העיוות הגופני הזה יכול להוביל גם לבעיות בנשימה, אכילה וזיהוי מוקדם והתערבות חשובים להבטחת איכות חיים טובה יותר של גור שחיין.
במאמר זה, נדון מהי התסמונת הזו, מאילו סימנים יש לשים לב, גורמים אפשריים ומה אתה יכול לעשות עבור הגור השחיין שלך כדי לשפר את איכות חייו.
מהי תסמונת השחיין?
תסמונת השחיין היא בעיה התפתחותית של כלבים הגורמת לגפיים של גור להתפשט לצד הגוף עקב חולשה, מה שמפריע לגור לעמוד או ללכת כראוי. התסמונת מתחילה בגפיים האחוריות לפני שהיא משפיעה על הגפיים הקדמיות, ומגבילה את תנועת הגור לתנועה דמוית משוט על הרצפה - כשהגפיים שלו יוצאות הצידה, כאילו הם שוחים. שמות נוספים לתסמונת כוללים תסמונת גור שחייה, תסמונת גור שטוח, רגליים מעוותות וגור צב.
כשהגפיים של הגור מפריעות להם לעמוד, בית החזה של הגור נלחץ גם הוא אל הרצפה, מה שמעניק לגור שחיין חזה שטוח ומעמיד את הגור בסיכון למגוון בעיות. כלב עם תסמונת השחיין עלול לחוות קושי בנשימה ובנשימה, בעיות אכילה ועיכול, בעיות מפרקים ואפילו סיכון למוות מוקדם.
תסמונת גור שחיה היא סיבוך נדיר מאוד, עם מעט מחקרים ועדויות זמינות. אבל כמו בכל הסיבוכים ההתפתחותיים, זיהוי והתערבות מוקדמים יכולים לעשות את כל ההבדל.
מהם הסימנים לתסמונת השחיין?
מלבד המתארים שנדונו קודם לכן של תסמונת השחיין, סימנים אחרים לתסמונת זו כוללים את הדברים הבאים:
- חולשה, עייפות ואנרגיה נמוכה (במיוחד בהשוואה לבני חול)
- קשיי נשימה
- חוסר יכולת לאכול ולשתות כראוי, ורגורגיטציה
- קושי בהטלת שתן ועשיית צרכים (וגם נגעים אפשריים עקב צריבה)
- חזה שטוח בהשוואה לבית חזה מעוגל בדרך כלל
- בגיל שבוע, עם רגליים פשוקות לצדי הגוף
- בגיל 3 שבועות, חוסר יכולת לעמוד או ללכת
תסמונת גור שחייה היא בדרך כלל מחלה נדירה בקרב כלבים, אך היא נראית יותר בקרב גזעים קטנים יותר. לא משנה מה גזע הכלב שלכם, מומלץ לחפש את הסימנים הללו כשהכלב שלכם עדיין גור, לפני גיל 21 יום.ככל שתסמונת השחיין מתגלה מוקדם יותר, כך ניתן לטפל בה מהר יותר.
מהן הסיבות לתסמונת השחיין? 3 סיבות נפוצות
יש מעט מחקר בנושא תסמונת השחיין; אף אחד לא יודע בוודאות מאיפה המצב או מה גורם לו.
תסמונת גור שחיה היא מצב מולד, אך הגורם למצב יכול לנבוע ממגוון גורמים. חלק מהמומחים מסתכלים על התסמונת כעל תורשתית, בעוד שמומחים אחרים מאמינים כי מדובר במצב מולד נרכש - בו העיוות מתרחש לפני או במהלך הלידה. מומחים אחרים מאמינים שגורמים סביבתיים יכולים לשחק תפקיד ברכישת המצב לאחר לידת הגור.
1. גנטיקה
מומחים וטרינרים שמסתכלים על תסמונת השחיין כמצב תורשתי, שבו לגנטיקה יש תפקיד מרכזי ברכישת המצב. בהסתכלות על התסמונת מגישה זו, מומלץ שלא להשתמש בגורים שנפגעו מתסמונת השחיין לגידול, שכן הדבר עלול להגביר את הסיכון להעברת הגן לצאצאים.הם גילו שגודל המלטה קטן ועלייה מוקדמת במשקל נראו בהמלטות של גורי לברדור שחיינים.
2. מצב מולד
מומחים אחרים שמסתכלים על תסמונת השחיין כמצב מולד נרכש. גישה זו לוקחת בחשבון גורמים חיצוניים או סביבתיים שיכולים לגרום לתסמונת בזמן שהאם הכלבה בהריון. הגורמים יכולים לכלול זיהומים או תאונות שיכולות להתרחש במהלך ההריון, או בזמן שהאם יולדת.
3. סביבה
גורמים סביבתיים המתרחשים לאחר לידת הגור הם גורם חשוד נוסף לתסמונת השחיין. לדוגמה, מומחים וטרינרים חושדים שסביבה חמה מדי עלולה לגרום לגור להתחמם יתר על המידה ולהתעצל, בזמן שהייה בשכיבה לפרקי זמן ממושכים. הגבלה זו בתנועה יכולה אז להשפיע על התפתחות השרירים של הגור.
איך אני מטפל בגור עם תסמונת השחיין?
במשך הזמן הארוך ביותר, גורים עם תסמונת השחיין נחשבו למקרים חסרי סיכוי. כיום, למרות המחקר המצומצם על מצב זה, זמינות אפשרויות טיפול ותרופות ביתיות כדי להעניק לכלב שלך איכות חיים טובה יותר!
טיפול בגור שחיין כולל 3 שיטות-תזונה, שינויים סביבתיים ופיזיותרפיה.
1. תזונה
חולה או לא, תזונה היא בעלת חשיבות עליונה בכל חיית מחמד. תזונה בריאה הכרחית לגורים שחיינים, שכן יש לשלוט בקפידה על משקלם. בשל היציבה שלהם והחולשה בגפיים, כל משקל נוסף עלול להפעיל לחץ מיותר על גופם.
גם לגורים שחיינים יש קושי בהנקה ובבליעה. כהורים לכלבים לגורים שחיינים, מומלץ לשלוט בהנקה, ולעזור להם לבלוע את מזונם כראוי על ידי השענתם תוך כדי שפשוף בטנם כדי למנוע חזרת חזרות.
תוספי תזונה יכולים להיות מומלצים גם על ידי הווטרינר שלך, כגון ויטמין E או סלניום. הקפד להתייעץ עם הווטרינר שלך לפני מתן תוספי תזונה לגור השחיין שלך!
2. שינויים סביבתיים
בדומה להגנת תינוקות בבית, חשוב לספק לגור השחיין סביבה בטוחה, בטוחה, נגישה ומקדמת תנועה בריאה של הגור. נסה למנוע מהגור שלך לשכב שטוח על משטח כדי להימנע מהפעלת לחץ על החזה, כמו גם על מפרקי הגפיים.
הרחיק את הגור שלך ממשטחים חלקים. נסה למקם אותם על משטחים מחוספסים עם מספיק אחיזה כדי למנוע החלקות ונפילות בעמידה. ניתן לעשות זאת על ידי הנחת שטיח או שימוש במגבות למניעת החלקה.
גורי שחיינים מתקשים לנוע בחופשיות, ולכן הם יעשו קקי וישין היכן שהם נחים. בגלל זה, חשוב לשמור על ניקיון האזורים שבהם הם נחים.
3. פיזיותרפיה
בדיוק כמו בני אדם שעוברים פיזיותרפיה לכל מוגבלות פיזית, גם גורים עם תסמונת השחיין יכולים למצוא תועלת מפיזיותרפיה. תנועה גופנית חיונית בטיפול בגורים עם תסמונת זו, שכן העלייה בתנועה מראה פרוגנוזה טובה יותר בחייו ובהתקדמותו של הגור.
מתן עיסוי גוף מלא לגור יכול לעזור בהקלה על כל מתח בשרירים שלו. ניתן לעקוב אחר כך על ידי מתן תרגילי "טווח תנועה" לגפיים של הגור שלך, כגון כיפוף והרחבה על הספרות, מפרקי הרגליים האחוריות ומפרקי הירך.
אימון לעמוד גם הוא חלק מתכנית הפיזיותרפיה, במטרה לחזק ולעודד את השרירים והמבנים המעורבים. גירוי הכפות והגפיים של הגור השחיין יכול גם לעודד פעילות עצבית. חלק זה של האימון יכול לעזור להקל על ההתפתחות הפיזיולוגית של גור השחיין שלך.
חשוב להמנע ממצב שכיבה שטוחה עבור הגור השחיין שלך. העברתם מצד לצד, כמו גם עידודם לישון על הצד, יכולה גם להקל על נשימה טובה יותר של הגור שלך. שחייה יכולה גם לעזור לחזק את שרירי הגור מבלי להוסיף את הלחץ הנוסף על הגפיים והמפרקים שלו.
התייעצו עם הווטרינר שלכם לקבלת המלצות על תכנית הפיזיותרפיה המתאימה לגור השחיין שלכם.
שאלות נפוצות (שאלות נפוצות)
מה אני יכול לעשות כדי למנוע את תסמונת השחיין?
מכיוון שלתסמונת השחיין אין סיבה ברורה, הדבר הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות הוא להימנע מגורמי סיכון. מומלץ לוודא שהאם ההרה מקבלת תזונה נכונה והתייעצות וטרינרית מתמדת, כמו גם שמירה על סביבת הגורים הנולדים נקייה ובטמפרטורה המתאימה.
אני לא בטוח אם הגור שלי סובל מתסמונת השחיין; כמה זמן אוכל לחכות לפני התייעצות?
גם אם אינכם בטוחים, תמיד עדיף להתייעץ עם וטרינר בהקדם האפשרי. ככל שהגור יאבחן מוקדם יותר, כך הוא יוכל לקבל טיפול מוקדם יותר, והתוצאות לחייו של הגור שלך טובות יותר!
מסקנה
תסמונת השחיין עשויה להיות נדירה והאבחנה עשויה להיות מפחידה, אבל גורים עם תסמונת זו כבר לא נחשבים למקרים חסרי תקווה. טיפול בתסמונת השחיין דורש עבודה רבה הן עבור הגור והן עבור בעליו. לקבלת התוצאה הטובה ביותר, חשוב להיות סבלניים וליהנות אחד מחברתו של זה במהלך הטיפול - כדי לתת לגור השחיין שלך את הסיכוי הטוב ביותר לחיים ארוכים ומאושרים!